שיר השירים
- 23 נובמבר, 2006
- כתוב תגובה
אני שומע את חריקה חרישית בצירים – זאת הדלת נפתחת. לפי ההתלחשויות בסלון, אני מבין ששיר שוב הביאה את הדייט שלה הביתה. הן חולפות על קצות האצבעות ליד החדר שלי, ואני מספיק לראות בחטף את הבחורה החדשה: גזרה דקיקה, שיער זהוב. קשה לראות יותר מזה. הן מצחקקות ויש רעש של בגדים מתחככים.
הן נכנסות לחדר שלה עכשיו, אני שומע – כי הדירה שקטה, והקירות דקיקים כמו קרטון. קפיצי המיטה חורקים מתחתן, ושיר גונחת בעונג. הן בטח התפשטו, ואני מפסיד את זה. הו אלוהים, אני מפסיד את זה! אני יכול רק לדמיין אותן זו מעל זו: שיר מלקקת את השדיים הזקופים של הבלונדה, והבלונדה תופסת בשתי ידיים את התחת של שיר. התחת שלה באמת יפה, והזקפה שלי גדלה רק מהמחשבה עליו… מוצק, חלק, קטן ועגול, שציפורניים ארוכות ננעצות בו וצובטות אותו. אני מכניס יד לתחתונים ומלטף את הזין שלי, מעביר את כף ידי לאורכו, ואז חופן אותו בתנועה חזקה. מעניין מי מהן למעלה… אני מנחש שזאת שיר – יש לה אופי של אחת שנשכבת למעלה. הגניחות מהחדר שלה מתגברות לכדי שני קולות, וקפיצי המיטה חורקים חזק יותר(חזק יותר! חזק יותר!). הו, עכשיו הן משתנקות ומפרכסות באורגזמה… אני בעצמי נאנח חרישית, כשהזרע שלי ניתז לשמיכה.
כעבור כמה דקות הדלת נפתחת, וצעדיה נשמעים במסדרון.
"אבא?" היא שואלת, צלליתה החטובה נעמדת בכניסה לחדר. "אתה ער?"
אני לא עונה לה, מעמיד פני ישן. היא משתהה כמה רגעים, ואז חוזרת לחדר שלה.